מתי נכון להעביר את השרתים של העסק לענן

בעבר, שרת פיזי במשרד היה הבחירה הטבעית. קבצים, מערכות, גיבויים והכול נשאר “אצלנו”. היום האפשרויות רחבות יותר, אבל גם מבלבלות יותר. מעבר לענן הוא צעד אסטרטגי, לא החלטה טכנית בלבד.

הסימן הראשון: השרת הפך לצוואר בקבוק

אם עובדים מתלוננים על איטיות, חיבורים מרחוק מקרטעים, או שכל שינוי קטן גורר תקיעות ועצירות, זה סימן שהתשתית הקיימת כבר לא עומדת בעומס. שרת מקומי שלא מתוחזק נכון פשוט לא בנוי לצמיחה.

הסימן השני: העסק כבר לא עובד ממקום אחד

עבודה מהבית, סניפים, אנשי שטח ושותפים חיצוניים משנים את כללי המשחק. שרת שיושב פיזית במשרד אחד מתקשה לתת חוויה יציבה ובטוחה לכולם. ענן, לעומת זאת, נבנה מראש לגישה מאובטחת מכל מקום.

הסימן השלישי: אבטחה וגיבוי מתחילים להדאיג

שרת מקומי דורש אחריות מלאה: עדכונים, גיבויים, הגנות וניטור. ברגע שאין זמן או ידע לנהל את זה ברמה גבוהה, הסיכון גדל. בענן חלק גדול מהשכבות האלו קיימות כחלק מהשירות, בתנאי שמיישמים נכון.

הסימן הרביעי: עלויות לא צפויות

שרת פיזי נראה זול ביום הקנייה, אבל עם הזמן מגיעות ההפתעות: תקלות, חלקים, שדרוגים, אל־פסק, קירור וזמן עבודה. בענן העלות לרוב ברורה יותר, צפויה יותר, וקלה יותר לתכנון.

מתי לא נכון לעבור לענן

• כאשר יש מערכת ישנה שלא מתאימה לענן ודורשת התאמות יקרות.
• כאשר אין חיבור אינטרנט יציב ואמין, והעסק תלוי בעבודה רציפה.
• כאשר המעבר נעשה רק כי “כולם עוברים”, בלי צורך עסקי ברור.

איך מקבלים החלטה בלי טעויות

הדרך הנכונה היא מיפוי: מה נמצא על השרת, מה קריטי לעבודה, מי צריך גישה מרחוק, ומה רמת האבטחה הנדרשת. אחרי זה בוחרים מודל שמתאים לעסק: מעבר מלא לענן, מעבר חלקי, או היברידי. כך נמנעים ממצב שבו משלמים יותר ומקבלים פחות.